בעקבות מבצע "עמוד ענן", העומד כנראה לקראת סיום בקרוב, ולאחר עשרות של טילים ופצצות על יישובי הדרום לאורך ימים, נשאלת השאלה: מה הלאה? ואיך יראה סבב הלחימה הבא בסכסוך עם חמאס ברצועת עזה?
ההנחה הסבירה היא, כי גם לאחר הסבב הנוכחי בעימות, ימשיך חמאס לשלוט ברצועת עזה. זאת בעיקר מכיוון שישראל לא החליטה (ולכן גם לא ביצעה) למגר סופית את שלטון חמאס, אלא בעיקר לפגוע ביכולותיו הצבאיות וההתקפיות, כלפי תושבי הדרום בישראל. מכיוון שחמאס ישלוט בעזה גם לאחר המבצע, סביר להניח כי הוא ימשיך להתחמש בעוצמה אדירה, כדי לשקם את יכולותיו הצבאיות, ובכדי למלא את המלאי של הטילים והפצצות, שנשחק עד דק בסבב הנוכחי.
אם כך, בעוד כמה חודשים או שנים, בסבב העימות הבא בעתיד, יהיה חמאס בעל יכולות משוקמות, לאחר התחמשות מחודשת ומסיבית, לאחר כרייה של מנהרות הברחה רבות עוד יותר, וכן לאחר הכשרה מקיפה של דרג פיקודי חדש במקום זה שנפגע, כפי שראינו בחיסולו של ג'עברי, שהוביל למבצע הנוכחי. כלומר, אנו רק דוחים את הקץ. חמאס יוכל להמשיך ולירות בעתיד טילים לעבר ישראל, אם רק ירצה.
מה שניסה מבצע "עמוד ענן" להשיג, הוא רק פגיעה ברצון של חמאס לירות לעבר ישראל, וספק רב אם הרצון הזה אכן נפגע או נחלש. לכן, ברור כי כל הפסקת אש כרגע, לא תוביל לשינוי משמעותי בעתיד, אלא רק לדחייה של הסבב הבא בעימות, וגם זאת לתקופה קצרה בלבד. ברור לחלוטין כי חמאס לא יפסיק מלנסות לפגוע בישראל, וכן שהוא אינו מתכוון להכיר בישראל ובזכותה להתקיים כאן. העימות הנוכחי לא יישנה את התפיסה הזו, ולא יגרום לחמאס לקבל את ישראל ולהשלים עם קיומה.
בדיוק בגלל סיבות אלו, יש צורך אמיתי לנהל מדיניות אחרת. מדיניות כזו צריכה לדבר אל תושבי רצועת עזה, אל מעל ראשו של החמאס. השיח עם הפלסטינים ברצועה, צריך להבהיר להם חד משמעית, כי חמאס הוא זה שכופה עליהם את מצבם הנוכחי, ולא ישראל. תושבי עזה חייבים להבין, כי חמאס ופעולותיו, פוגעות בראש ובראשונה בהם, הרבה לפני שהן פוגעות בישראל. הפלסטינים ברצועה צריכים לדעת, שתחת שלטון חמאס, חייהם לא יהיו שלווים ורגועים, כפי שזו אינה מנת חלקם של תושבי היישובים בדרום ישראל.
אם ימשיכו תושבי רצועת עזה, לבחור בשלטון חמאס שינהיג אותם, הם יהיו העיקריים שישלמו את מחיר הבחירה הזו, גם בסבב ההסלמה הבא. לעומת זאת, אם יבינו תושבי הרצועה, ששלטון חמאס מסוכן בעיקר עבורם ועבור ילדיהם, אולי יוכלו הפלסטינים ברצועה להתאחד נגד חמאס, להחליף את שלטונו ברצועה, ולהחזיר את שלטון הפת"ח של אבו-מאזן, כפי שקיים בגדה המערבית, השקטה באופן יחסי לעומת הרצועה. צעד כזה ייתן סיכוי אמיתי לחידוש תהליך השלום עם ישראל, ובהכרח ייתן גם סיכוי לפלסטינים ברצועה, לחיות חיים טובים ונוחים יותר, מאשר תחת שלטונו של חמאס. אותו חמאס, שיורה מתוך ריכוזי אוכלוסייה, ובכך מסכן אזרחים רבים, וכן אוגר נשק וטילים באזורים מיושבים וצפופים, ממש מתחת לרגליהם של אזרחים חפים מפשע: גברים, נשים, ילדים וזקנים כאחד.
על תושביה הפלסטינים של רצועת עזה (וגם על חמאס) להבין, כי בפצצות ובטילים לא ינצחו את ישראל. ישראל ותושביה לא ייעלמו מכאן, לא יעזרו כמויות אין ספור של טילים ופצצות. לכן המבחן של הפלסטינים הוא כרגע בינם לבין עצמם. האם הם רוצים להמשיך לחיות תחת שלטון הטרור של החמאס? או שאולי הם מעדיפים לבחור בשלטון פלסטיני מתון ושפוי יותר, שחותר לשלום והסכמה עם ישראל, ולא מאמין רק בהשמדתה ובהסתלקותה של המדינה היהודית, שכן מטרה זו אינה ריאלית ואינה מציאותית בעליל.
מבחנם של הפלסטינים קשה, אך בסופו ישנה אלטרנטיבה לשינוי אמיתי וצעד משמעותי קדימה, לעבר חידוש תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. אותם פלסטינים מציאותיים שמבינים כי הנזק שמסב חמאס לישראל, הוא כאין וכאפס לעומת הנזק שחמאס גורם לעמו, תושביה הפלסטינים של רצועת עזה. סבב ההסלמה הבא הוא ממש מעבר לפינה, ומי שיכול בעיקר למנוע אותו, הוא לא ישראל ולא האמריקנים, המצרים, הטורקים או האו"ם, אלא אותם תושביה הפלסטינים של עזה, שגורלם הוא בידיהם בלבד, והוא בהחלט ניתן לשינוי. שינוי שיביא איתו תקווה וסיכוי אמיתיים, במקום עוד ועוד נפגעים והרס הדדיים.
צפריר זוהר
סטודנט למדע-המדינה ויחב"ל
הרצליה.
